מתוך שיחות אישיות שהיו לי הורים מודאגים בשאלה מהי מוכנות לכיתה א’?, כיצד ניתן לבדוק אותה?, אילו קריטריונים בודקים? וכדומה.

מוכנות לכיתה א’ – מורידים את הלחץ

זה התחיל במפגש הראשון, כבר בתחילת השנה, עם הגננת בגן החובה של הילדים. הצלחנו למקד ולהביא כמות אדירה של מתח וחרדה לאותו המפגש, מעת מהתחושות שמתעוררות אצל הורים צעירים לגבי המוכנות של ילדם לכיתה א’.

תחושת הבלבול והלחץ של ההורים לילד צעיר די ברורה כיוון שזהו מפגש ראשון שלהם עם המערכת החדשה, אבל נראה שההתרגשות מדבקת ואינה פוסחת גם על ההורים הוותיקים שבחבורה.

ראשית מילת הרגעה, מוכנות לכיתה א’ כן או לא, כל ילדי אותו הגן הגיעו ועברו לכיתה א’ ואף סיימו אותה בהצלחה.מוכנות לכיתה א'

אני מציעה שנקבל החלטה כבר מראש, ניקח את הדאגה המתפרצת ונשתמש בחלק הבריא שלה. נשתמש בתחושה שנקרא לה לצורך העניין “הצלצול המעורר”, זה שקורא לנו ההורים לקחת אחריות.

נמצא אולי דרך נוספת למקד את תחושת הדאגה הזו שלנו ונשתמש בה לצורכי ניתוח האירוע, ננסה לשרטט את מפת הדרכים, שתסייע בהכנת הילד שלנו למעבר לכיתה א’.

ראשית חשבנו שכדאי לנסות, להכיר ולהבין מה הם צרכי המערכת החדשה (בית הספר), כלומר, אלו כישורים צריכים שיהיו לילדנו על מנת שהשנה הראשונה בבית הספר תעבור עליו בקלות יחסית.

פעולה נוספת במסגרת “לוקחים אחריות”, יהיה הניסיון ליצור תוכנית פעולה לשנה הקרובה. שנה בה ננסה לקדם את ילדינו בכל אותם מאפיינים שחסרים בארגז הכלים שלו, על מנת להכינו למעבר נעים לכיתה א’.

כמו בכל דבר בחיים, התחלנו ב”מחקרון” קטן, שעסק באילו מרכיבים, בהתפתחות הילדים, משקפים, על פי דעת המערכת, את מוכנותו של ילדנו למעבר לכיתה א’.

מתברר שהמערכת בוחנת את מוכנותו של ילדנו לבית הספר באמצעות ארבע מרכיבי בשלות שונים:
בשלות מוטורית, בשלות קוגניטיבית, בשלות רגשית ובשלות חברתית

הבשלות המוטורית

המרכיב הפשוט ביותר לבדיקה עבורנו היה הבשלות המוטורית. תחום זה מחולק לשנים:

מוטוריקה עדינה שקשורה לאחיזת עיפרון, תאום עין יד, צביעה, מילוי שטחים וחריגה מגבולות, יכולת גזירה וכדומה.

ובכן בתחום זה קיבל ציון נכשל, אצלנו בבית לא אוהבים לכלוך, אי סדר, ניירות וצבעים מרוחים על הרצפה והרהיטים.

אין סיכוי שיעשה מה מהדברים הנ”ל אצלנו בבית, אולי בבית של החברים או במסגרת הגן.

התחום השני קשור למוטוריקה גסה, האם שולט בביצועי הגוף, קופץ על רגל אחת, רץ מדלג מסוגל ללכת לאחור, לשחק בכדור וכדומה.

לבדיקת חלק זה נאלצנו להצטייד ברשימה לבדיקה, רכשנו כדור וחבל קפיצה ותרגלנו על פי הרשימה. ממצעי בדיקה זו, נראה כי ילדנו מתאים למעבר לכיתה א’.

הבשלות הקוגניטיבית

בשלות קוגניטיבית, על פי דעת המומחים, התייחסה לכישורי הלמידה, יכולת התפישה, עושר השפה וכדומה.

נתבקשנו לבדוק באיזו מידה הילד שלנו חושב בצורה לוגית? האם כאשר מבקש ממתק בקניון ואנחנו מסבירים לו כמה ממתק וסוכר אינם בריאים לגוף האדם והוא בשלו מתעקש.

האם ועד כמה מחשבתו כאן היא לוגית או לא?

האם הוא ברור בבקשות שלו? גם פה היו לנו מספר דוגמאות “קשות” כמו ביום ההוא, שהלכנו לקניון.

החלטנו מראש שקונים רק דבר אחד, ממתק, פיצה או צעצוע קטן אבל רק אחד, ובננו מהרגע שנכנסנו לקניון לא הפסיק עם משא “התקני לי” המוכר.

האם מצליח עקוב ולפעול אחר הוראות ולפעול בהתאם להן.עוברים לכיתה א

כמו לדוגמא ביום שביקשתי שיביא לי חלב מהמקרר והוא חזר אלי אחרי 10 דקות שלמות מנופף בבובת הפרה שלו. מבין הוראות או לא.

העושר השפתי, אוצר המילים שמשתמש, הכרת מושגים בסיסיים בשפה, כמו: הפכים, צבעים וצורות נכללים גם הם בקטגוריה זו.

ובכן כאן ראינו את היתרונות הגדולים של כוח הפטפוט. מתחיל לדבר ולא מפסיק, שומע תחילת משפט מיד משלים אותו, ממש רכבת מילים.

מתברר שילדים ששפתם משובשת והם מתקשים בבניית משפטים תקינים, הם ילדים שיתקשו ברכישת השפה המדוברת והכתובה, מוכנות לכיתה א’ נמוכה לכן יתקשו בתהליך הקליטה בבית הספר.

הבשלות הרגשית – מוכנות לכיתה א’

בשלות רגשית, כאן נתבקשנו להתייחס אל היכולות הקשורות לדחיית סיפוקים והתמודדת עם תסכולים הנובעים מכך.

האם פועל במסגרת החוקים, כיצד מתמודד עם המתנה בתור או קביעת חוקים ע”י הזולת.

פה נבחנת היכולת להתמודד עם סיטואציה מהחיים ולווסת בכוחות עצמו התנהגות תואמת.

לדעת המומחים התפרצויות או שבירת הכלים, נובעים בעיקר מהיעד ביטחון מהיכולות שיש לילד בכישוריו.

ואנחנו הורים לילד ראשון, שרואים הכול בזכוכית מגדלת נותרנו המומים.

פתאום צצו המגרעות, כל אותן פעמים ששיחקנו יחד וכשנכשל או הפסיד פרש בכעס.

או כשהמציא חוקי משחק חדשים, כאלה שהתאימו רק לו ולא הסכים לשמור על כללי המשחק הכתובים.

במקביל זכרנו לו ימים טובים, כשילדים אחרים התקשו להיכנס לגן ולהיפרד מהוריהם, אירועי פרידה עמוסי בכי.

הילד שלנו צעד בראש מורם והתמודד ללא בעיות עם פרידה והכניסה לגן כבר מהיום הראשון.

למרות האמור החלטנו כי בקריטריון זה, הנ”ל (בננו) איננו מוכן למעבר לכיתה א’ מבחינה רגשית.

הבשלות החברתית

המושג שנקרא בשלות חברתית מתייחס ליכולות ולמיומנויות החברתיות של ילדינו.

נדרשנו לבחון ולהכיר האם ילדנו הפרטי מבין מצבים חברתיים פשוטים ומורכבים, האם מכיר בנורמות החברתיות ויכול להסתגל אליהן.

כיצד רואה ילדנו את האחר, האם חולק דברים שלו עם אחרים, האם יכול לוותר ולרסן את עצמו בעת כעס.

בדרכנו לביצוע המשימות פתאום צצו החרדות, יש לו רק שלושה חברים והוא נפגש עמם לעתים רחוקות (פעם בשבועיים).

איך זה מציב אותו על סקלת הבשלות החברתית?

מסקנה שקיבלנו הייתה לנסות ולעבוד בעצמנו על כל אחד מתחומי הבשלות הללו במהלך שנת הגן האחרונה, מתוך תקווה שנצליח להכשירו לכיתה א’.

ראה גם משחק שיצרנו שעובד על מוכנות לכיתה א’ בבית ובאופן עצמאי.

משחקי מחשב לילדים סגור