משחקים במחשב היא עובדה קיימת, האם הדור שלנו הוא שהמציא את החשש מהשפעת האמצעים הטכנולוגיים על התפתחות הילדים? עודכן בתאריך 15.12.2018

דיון עצמי בנושא משחקים במחשב לילדים כן או לא

התשובה היא לא.

רבים מאיתנו ההורים דואגים מאד לדרך התקשורת החדשה של ילדינו.

רבים מהילדים, מנהלים את התקשורת המרכזית שלהם עם ילדים אחרים, דרך האינטרנט – דרך פורומים, צ’טים, מיילים, בלוגים, וניהול אתרים קטנים שהם מנהלים.

קשה להסביר לדור ילדנו מה הם מפסידים כאשר הם מתקשרים דרך האינטרנט.

קשה להעביר להם כמה אינפורמציה הם מאבדים כאשר אינם שומעים טון דיבור, אינם רואים הבעות פנים.

אפילו כאשר הם עושים זאת בנוכחות מצלמות הם אינם מריחים, אינם נוגעים האחד בשני ומאבדים חלק ניכר מאימון החושים הרחב שבתקשורת בין אנשים.

הורים אחרים מודאגים מהזמן שילדיהם משחקים במחשב, ומהפעילויות הנמצאות בתוך המחשב, שלעתים קרובות

אפילו אינם יודעים במה עסוקים ילדיהם.

כיצד עשויה אלימות במשחק מחשב להשפיע על התנהגות ילדים?

קשה לילדים בגילאים צעירים להפריד בין מציאות לדמיון כלומר בין עולם המשחק למציאות.

ילדים בגילאים צעירים אלה יכולת ההזדהות שלהם עם דמויות הגיבורים במשחק גבוהה ולכן הם מושפעים יותר ממידת התוקפנות או הנחמדות של הדמות.

במצבים דוגמת אלה, עשוי הילד לראות בפעילות האלימה במשחק כפעילות מוצדקת ולקבל את תסריט התוקפנות כמשהו מציאות.

מבחינת הילד הפתרון האלים שנתן המשחק, הינו דרך לגיטימית לפתרון בעיות שלו במציאות היום יומית עם בני גילו.

הילד עלול לתפוס את האלימות אשר במשחק כמוצדקת ולתפוס את התסריטים התוקפניים אשר במשחק כמציאותיים וכדרך לגיטימית לפתרון בעיות במציאות החיצונית, למשל במפגש עם בני גילו.

כאשר הילד מפנים את האסטרטגיות האלימות לפתרון בעיות, לומד מדמויות המשחק ולא מקבל מהסביבה כלים מספקים אחרים לפתרון בעיות הוא יכול להיקלע למצבים בעייתיים מול הסביבה.

בנוסף, ידועה שחשיפה קבועה להתנהגות מסוימת מורידה/מעלה את סף הרגישות אליה.

כלומר, חשיפה קבועה או אינטנסיבית למשחקי מחשב בעלי תוכן אגרסיבי ואלים עשויה להוריד את רמת הרגישות לתופעות של תוקפנות עמן ייפגש הילד במציאות.

ההשפעה תהה דרמטית יותר על ילדים סף רגישות גבוה ממילה או עם בעיות נטייה להתנהגות אלימה מסיבות אחרות,

משחקים במחשב לילדים

מסקנה קצרה להורים:

 

א. אין כלל אצבע לגבי השפעת אלימות על התנהגות ילדים בעקבות שימוש במשחקי מחשב עם אופי אלים.

ב. ברור שצריך להרחיקם מילדים צעירים ומילדים סף רגישות ונטייה להתנהגות אלימה.

ג. בעיות רגשיות או בעיות התנהגות ונטיות אלימות ההשפעות עלולות להיות דרמטיות יותר. במידה ולא ניתנים מענים אחרים לבעיותיהם.

ד. מינון מוגזם בשימוש במשחקי מחשב או משחק שאינו תואם לגיל הילד עשויים להזיק ואחרים יכולים בהחלט להואיל.

רעיונות להורים בהקשר לשימוש במשחקי מחשב

בתחומי חיים רבים ההורה הוא הגורם האחראי להתנהגות והתפתחות הילד. מידת מעורבות ההורה משתנה עם הגיל ולכישורי הבגרות והעצמאות שהוא מראה.

משחקי המחשב הם רק חלק מהסביבה המשפיעה על התנהגות ילדינו ועמה עלינו להתמודד בתבונה אבל איננו יכולים לתלות את כל האשמה בהם או בשימושי המחשב.

הורים לילדים צעירים יכולים להיות פעילים ומעורבים בפעילות המחשב של ילדיהם. אפשר לשחק ביחד (כן זו לא בושה שהילד ילמד אתכם צעדים ראשוני בהפעלת המשחק)

שאלו שאלות על תכני המשחק וכדומה.

הימנעות מלאה משימוש במחשב ודחיית המפגש הראשון עם משחקי חשב (לגיל 6-7 למשל) יש בו טעות. נצלו את הגיל הצעיר להנחיל “התנהגות מחשבית” אחרת.

תוכן משחק תואם גיל, שעוסק בלמידה, כיף והנאה מדמיון ללא אלימות וכדומה.

זו הזדמנות לפיתוח הקשר האישי עם הילד, להסביר לו את ההבדל בין מציאות ודמיון ולתווך לא את ההבדל והשוני בין התנהגויות במשחק להתנהגות במציאות.

זכרו להדגיש שיש שוני בין עולם המשחק והעולם במציאות.

עודדו גם שימוש במשחקים אחרים פרט למשחקי מחשב כמו: משחקי הגיון ומשחקי אסטרטגיה. רכשו משחקים ללא מאפייני אלימות בעיקר על מנת לעודד את השימוש בז’אנר זה.

צרו מקום לשיחה קבוע או מזדמנת בנושא דרכים לפתרון בעיות בעולם האמתי. לפני דיבורים, חשוב מכך, תנו דוגמא אישית.

קבעו יחד גבולות וכללים לגבי זמן השימוש ביחס לתפקודי הבית האחרים. למדו שהמחשב הוא תוספת מרעננת לחיים אבל לא החיים עצמם.

בעת רכישת משחק חדש, בדקו את דירוג המשחק, התכנים במשחק וההתאמה לגיל ילדכם.

זכרו והיו ערניים, חשיפה לתכנים אלימים באה גם המקורות אחרים כמו טלוויזיה, עיתונים וגם בקהילה בה אתם חיים.

משחקי מחשב לילדים בני 3

האם דאגות אלה התחילו בעשרים שנה האחרונות מאז התחילו המחשבים להיכנס לכל בית?

גם כאן התשובה היא לא.

מאמרים לאורך ההיסטוריה, מספרים כי כאשר התחילו להדפיס ספרים במכונות דפוס, התחילו הורים להיות מודאגים.

הם חששו, שקריאת הספרים יגרמו לסופה של תרבות סיפורי עמים ואגדות מסביב למדורות.

האם תרבות זו באמת נפסקה? כן, ולא רק בגלל הדפסת הספרים.

כאשר הומצא הרדיו, והחלו להתפתח תכניות מיוחדות לילדים, ההורים היו שוב מודאגים, מהתכנסות הילדים סביב המכשיר, והתרחקותם מהרחוב ומהמשחק המשותף בשעות השידור.

גם כאשר הומצאה הטלוויזיה לראשונה, היו חששות דומים מאד למה שאנחנו מכירים היום.

הפסיביות, החשיפה לתכנים לא מתאימים, ההתנתקות מהעולם למען סרטים מצוירים, הפרסומות והנטייה לחיקוי של מראה עיניים.

ההורים כבר מראשית שידורי הטלוויזיה היו מטרדים, בדיוק כפי שאנחנו מוטרדים מהמחשב היום.

משחקים במחשב, אם הדאגה מוצדקת?

כן.

הדאגה מוצדקת, אבל צריך למקד את עיקר הדאגה והקושי.

עיקר הבעיה ועיקר הקושי שלנו, הוא השינוי. בכל פעם שנוספת מדיה חדשה, מוצר אלקטרוני חדש.

אפילו רעיון תרבותי חדש, פעילות חברתית חדשה, היא מעוררת חשש. וגורמת לשינויים.

השינויים בהתנהגות התקשורתית של ילדינו, הם שינויים רחבים, הם שינויי תרבות כללים.

משחקים במחשב הם מאפיין אבל אינם מצביעים על משהו שאינו בסדר עם ילדינו. ילדנו חיים בתוך התרבות המתפתחת, גדלים איתה ומתנהגים על פיה.

דוגמאות איך משחקי מחשב יכולים גם להועיל

יש מגוון עצום של משחקי מחשב לילדים בגילאים שונים שאינם אלימים וגם משחקי למדה מקסימים.

למשחקי מחשב יש מספר יתרונות לדוגמא: אמצעי להתפרקות ופריקת לחץ, הכרות עם אסטרטגיות חשיבה שונות, שיפור היכולת קוגניטיבית והתמודדות עם פתרון בעיות.

ילדים מסוימים עשויים למצוא במשחקי מחשב מקום להתפתחות עצמית, מקום לביטוי עצמי, פיתוח היצירתיות והדמיון.

אחרים אף פתחו את העצמאות, ויכולת שליטה באירועים מה שלא מתאפשר להם בעולם האמתי.

משחקי רשת / חברתיים עוזרים לחלק מהילדים בפיתוח אינטראקציות עם חברים. אין זה תחליף לקשרים החברתיים בעולם האמתי אבל יש בהם מידה של עזרה בהקמת קשרים אלה.

מחקר מעניין שנערך לאחרונה לפני מספר שנים (Ventura, Shute & Zhao, 2012) ממצאיו העלו יכולת התמדה ויכולת פתרון בעיות.

פעילות משחקית של צעירים במשחקי וידאו בתדירות גבוהה הראו עליה והתאמה בהתפתחות יכולת ההתמדה שלהם עם התמודדות בפתרון תרגילים, בעיות וחידות מסובכות.