הילדים של היום, חסרי אחריות, סגורים, אלימים חצופים – מאיפה זה בא?

פרק שני – “הילדים של היום”

יותר ויותר אנו שומעים על התפרצויות זעם וגילויי התנהגות תוקפנית של ילדים.

אצל המחנכים עולה תחושה של חוסר אונים ,דאגה ותסכול

העדר כלים להתמודדות עם האלימות מוביל לחוסר יכולת להתמודד כראוי עם התופעה.

בזמן התפרצות רגשית אלימה נמצא הילד במצב של חוסר שליטה מצב זה מפחיד את הילד. במצב זה דרוש מבוגר רגוע ושקול.

תופעת האלימות מעידה על: קשיים רגשיים ,קשיים חברתיים ,קשיים סביבתיים והתפתחותיים של ילדים. תוקפנות יכולה להיות:

פיזית : כלפי אנשים אחרים (הצקה ,הכאה ,פגיעה.)

פיזית : כלפי חפצים (שבירת צעצועים ,הרס ,קריעת ציורים של אחרים)

מילולית : לצעוק ,לקלל ,להעליב

גורמים עקיפים המשפיעים על אלימות

• אלימות בתקשורת

• חיקוי התנהגויות אלימות אשר נצפו בתקשורת.

• שימוש בצעצועים ובדמויות המבוססים על תכניות

• אלימות מגביר חיקוי ומצמצם יצירתיות ורפלקטיביות. נטייה לחזור על התנהגות אלימה ותוקפנית ,שצפו בה בתקשורת, כדרך לפתרון בעיות.

החשיפה לאלימות ברחוב ובתקשורת, היא גורם אשר מקטין לאין שיעור את היכולת של ילדים לעצור אלימות, התנהגות אלימה או תוקפנית.

יחד עם זאת, מתגברת תחושת האדישות, חוסר איכפתיות והיעדר הרגישות לסבלם של הקורבנות.

ה”ילדים של היום” כך מכנים אותם, אלימים. הם מסוגלים לירות לאויבים בראש, ללא שום תחושה, ללא שום זעזוע.

הם דורסים אנשים חיים וצוחקים בקול גדול, ככול שיש כתמי דם חזקים יותר המתפזרים על הקירות כך הם שמחים יותר, הם מריעים לפוגע.

הילדים של היום

רובם יפגינו התנהגות זאת רק כאשר הם מול המסך והתוכנות המאפשרות זאת…….

מי יוצר את התוכנות האלה, האם הם הילדים? מי הוגה את הרעיונות המטורפים האלה?

האם אלה הילדים שמשחקים?

לא.

בדרך כלל אלה אינם ילדים, אלה מבוגרים !!!!

כל מבוגר בן עשרים עשרים וחמש ומעלה שעובד בשוק בניית משחקי מחשב, כיוצר, כממציא, כמעצב, לא נחשף למשחקי המחשב האלה בילדותו.

ובכל זאת, הדמיון המנחה אותו, הרעיונות הקיצוניים בעיצוב מראות אלימים הם פרי מוחו, למרות שלא גדל כילד מחשבים (פשוט כי עדיין לא היו כאלה).

השוק מוצף ביוצרי אימה, המשפיעים זה על זה, ומתחרים זה בזה, כיצד יגיעו לשיאים חדשים.

יוצרי האימה, פועלים בתחום משחקי המחשב, הקולנוע, סרטי ילדים, וספרי ילדים.

למרבה הפלא בדרך כלל יוצרים אלה, אינם עבריינים, ורוצחים חסרי רחמים. הם אנשי משפחה, הורים לילדים, מיושבים ומיוצבים ו”נורמליים”.

האם הרעיונות האלימים המועברים לילדים ממוחם הקודח של המבוגרים התחילו בדורנו, בדור המחשב?

האם אנחנו בטוחים שאנחנו הכי טובים……גם באלימות?

בפרק הבא – מכירים את המשפט כן “פעם זה היה אחרת

פרק ראשון: יש משהו להרוג כאן?

אנא השאירו שם ונושא ההתקשרות, מבטיחים לחזור