מעבר לכיתה א' ולמסגרת לימודית חדשה, משתקפת כחוויה לילדים, להורים ושאר בני המשפחה. יש הורים שהחרדה היא שמנהלת את הכנה לכתה א'. מה עושים? עודכן ב 18.12.2018
מעבר לכיתה א', כחוויה
למרות שאצל מרבית הילדים, כולל אותנו המבוגרים, החוויה נעימה ומאתגרת, עדיין ישנה דרמטיזציה מוגזמת ומימד של לחץ, המוכנס אליה.
יש הורים שהחרדה היא שמנהלת את הכניסה לכתה א', ליבם של ההורים מפרפר מחשש ומלחץ.
כאילו עול 12 שנות הלימוד הקרובות, כל הצלחת הילדים במערכת החינוך, ציונים, מבחנים, נדחס לאירוע מעבר זה.
ילדים עשויים לחוות מעבר לכיתה א' בצורות שונות. חלקם חוששים מהחדש והבלתי נודע וחלקם נרגשים ושמחים, הם רואים במעבר שלב התבגרות.
ברור לכל כי הילדים קולטים את תחושות ההורים, אם הוריהם משדרים לחץ, גם אם לא נאמר במילים גלויות, יהיו לחוצים גם הם.
במידה וההורים משדרים רוגע, תכנון ושגרתיות, הילד יחוש ויושפע באופן דומה.
כבכל תהליך, המעבר מהגן לכתה א', הוא תהליך טבעי, הדרגתי, הדורש זמן וכוחות.
ככל שהילד בשל יותר לקראתו כך גדלים סיכוייו להצליח בו.
ומהי אותה בשלות?
בשלות מורכבת מתהליך התפתחותי טבעי של הבשלה פיזיולוגית של מערכת העצבים המרכזית בגופנו.
זה בשילוב עם ההשפעה של החשיפה להתנסויות, חוויות ולסביבה החברתית.
רק כשאלו תתקיימנה, מוגדר הילד כבשל, כך שיוכל לממש את הפוטנציאל שלו, ולהצליח בצורה המיטבית.
לכל ילד יש את קצב הבשלות הטבעי שלו.
ההשוואה לאחים בוגרים, לחברים ושכנים או לקריטריונים מקובלים, איננה מועילה ולעתים אפילו מלחיצה ועשויה להוביל לכישלון, חרדה ותסכול.
תפקיד ההורים הוא, לזהות ברגישות את מצב הבשלות של הילד, לא לדחוף מוקדם מידי, אבל גם לא להזניח, ולא לדרבן בכלל.
מעבר לכיתה א' המלצות להורים בהתייחס למרכיבי הבשלות של ילדם
זיהוי חוזקות אצל הילד – זיהוי החוזקות חשוב ביותר בשני מישורים.
בעזרתן יוכל ילדכם להתמודד גם עם החולשות ואילו אתם תוכלו לעודד, לחזק ולתמוך בילדכם בשימת דגש וציונם בפניו.
זיהוי חולשות אצל הילד – מתברר שילדנו איננו מושלם ביחס לילדם של השכנים, מה לעשות?
חשוב לזכור שלכל ילד ולכל אדם יש פרופיל של חוזקות וחולשות, עמם הוא חי.
יש לנו דברים מוצלחים יותר, ודברים חלשים יותר- זה טבעי ובלתי נמנע.
נסו לא להיבלע במערבולת החשש שאם הילד אינו מושלם, מעבר לכיתה א' לא יצליח.
הטיפול בחולשות צריך להתבצע בצורה עניינית לא להכחיש, לא להיכנס ללחץ מיותר, אלא להתייעץ, ולחפש דרכים לטיפול.
יש מענה טיפולי הן לקשיים הלימודיים והן לקשיים הרגשיים, וככל שנטפל מוקדם יותר יגדל הסיכוי לשיפור.
מעקב והשתתפות בפעילות הגן – גן הילדים משמש כסביבה טובה ובטוחה המאפשרת לילדים לרכוש מיומנויות בסיסיות הנדרשות במעבר לכיתה א'.
מפגשים ופעילויות עם בני גילם והצוות החינוכי מאפשרים להם תרגול מרכיבי הבשלות השונים.
לכן, מומלץ מאוד להורים להיות בקשר שוטף עם צוות הגן. לקבל עדכון על הנעשה בגן, לקבל פידבק על התנהלות ילדם, ללמוד כל מה שניתן ממסגרת הגן.
מעבר לכיתה א' – אבחנה וטיפול בפערי רמות הבשלות בתחומי התפתחות שונים
אצל ילדים רבים קיים פער כלשהו בין רמות הבשלות בתחומי ההתפתחות שונים. איתור הפער יכול לכוון לטיפול מהיר ולמניעת בעיות.
הדרך להתמודד עם פערים מסוג זה, היא לזהות את הקושי והחולשה, ולחזק אותה דרך החוזקות של הילד, לטפל בקושי עצמו, ותמיד ללוות עזרה זו בתמיכה רגשית.
החלטה אם להשאיר את הילד שנה נוספת בגן
בגני הילדים מתקיים תהליך מסודר ומקצועי הבודק בשלות ומוכנות הילדים למעבר לכיתה א'.
תהליך הבדיקה מתחיל בחוות דעת של הגננת, ממשיך בתצפית או אבחון על ידי פסיכולוג מהשרות הפסיכולוגי ומסתיים בהחלטה של ההורים.
בשנים האחרונות מקובלת הגישה שאם ישנה התלבטות לגבי מוכנות הילד, עדיף להשאירו בגן שנה נוספת.
מתוך הנחה, שעדיף לו שיתחזק בגן, ויגיע לכתה א' בשל, ומוכן למשימות המחכות לו, מאשר שייכנס מוקדם מידי, יצבור כישלונות ותסכולים שיקשו עליו בהמשך שנות לימודיו.
מכיוון שההחלטה להשאיר את הילד בגן או להעלותו לכתה א' איננה בדרך כלל חד משמעית, חשוב שההורים יהיו שלמים איתה, מאחר והם יהיו אלו שילוו את הילד בתהליך שיעבור.
מעבר לכיתה א' – שימוש בקורסי הכנה חיצוניים
במרבית הגנים עושות הגננות את עבודתן נאמנה, ובסוף שנת הלימודים של גן החובה, יודע הילד את כל מה שנדרש בכיתה א'.
ובכן, האם באמת צריך את קורס ההכנה?
בעד –אנחנו ההורים יודעים שלילדנו יש איזשהו קושי. תחום כלשהו שהגננת כבר בשנה שעברה אמרה לנו שהילד מתקשה בו.
או שאנחנו ההורים, מהיכרותנו עם הגננת והצוות המקצועי בגן, לא סומכים עליהם ואיננו בטוחים שהם יצליחו להתמודד ולטפל בקושי מסוים זה.
קיים נימוק נוסף שבא ממקום מאד אמוציונלי. הורים לחוצים ומודאגים שמה ילדם הקטן והשברירי לא יסתדר במסגרת החדשה.
מחשבות ורגשות כאלה יש בהן סיבה מספיק טובה לצרף את הילד לקורס שכזה.
ולו רק על מנת לחסוך מהילד את העברת הלחץ והחשש המקנן אצל הוריו, ביחס להצלחתו בכיתה א'.
נגד – אנחנו ההורים מכירים את ילדנו, אנחנו רגועים וסומכים על כישוריהם יכולותיהם.
כמו כן, אנחנו מכירים את הגננת וחושבים שעושה עבודה טובה ומסורה והיא תנחיל לילדנו את כל הידע והכלים שצריכים כשיגיעו לכיתה א'.
נימוק נוסף נובע מתוך תפיסת ההישגיות בתרבות המערבית המודרנית. הצורך שילדינו יהיה ראשונים בכיתה, ואנחנו הוריו, נעשה הכל על מנת לספק להם הזדמנות זו.
זכרו – לילדים למעשה אין טראומה מהמעבר מהגן לבית הספר, גם אנחנו איננו זוכרים מעבר לכיתה א' כאירוע טראומתי שכזה.
אין לזלזל ברגשות שלכם כהורים אבל הלחץ הוא בעיקר שלנו ההורים.
העובדה האמתית והאובייקטיבית היא, רוב הילדים מסתפקים בהרחבה חוגית של תחום העיסוק או למידה מתוך משחק והנאה ואינם זקוקים לקורס הכנה לכיתה א כזו או אחר.